<h1>רבינו ירוחם נ"ג ח"ו</h1>
<h2>דף לג:</h2>
וצריכין הכהנים להגביה ידיהם כנגד כתפותיהם כדתנן במדינה נושאין ידיהם כנגד כתפותיהם.
נשיאות כפים בעמידה ובנשיאות כפים ובלשון [הקודש] אומרי' ברכת כהנים ובשם המפורש ודוקא בבית הבחיר' אומרים בשם המפורש אבל בגבולין לא כך פשוט בסוטה. נשיאות כפים פנים אל פנים בקול רם ועם שאחורי הכהני' אינם בכלל ברכה ולשנים קורא כהנים כך פשוט במגלה כדאמרינן בספרי [פר' נשא] שהחזן אומ' להם אמרו וזהו בשקורא כהנים. ובירושלמי ובלבד שיהא החזן ישראל. וכתבו התוספות כי כשקורא כהנים כשהם שנים אינו קורא אותם ש"צ דהוי הפסק בתפלתו אלא חזן הכנסת כלו' השמש של ב"ה וכן פי' ר"ח שהחזן קורא כהנים אבל ש"צ המפסיק עבירה היא בידו ומה שש"צ אומר התיבות של ברכת כהנים לא חשיב הפסק דברכת כהנים צורך תפלה הוא. ומה שפושטים ידיהם משום וישא אהרן את ידיו וכו' שהיו פשוטות. ומה שחולקין אצבעותיהם הוא על פי המדרש מציץ מן החרכים שכינה למעלה מראשיהם ומציץ מחרכי אצבעותיהם ומכוונים לעשות ה' אוירים בין ב' האצבעות לב' האצבעות ובין אצבע לגודל ובין גודל לגודל לקיים מציץ מן החרכים.
